חוזר מס הכנסה מס' 4/2002 – קווים מנחים לקביעת שליטה וניהול

הביטוי "שליטה וניהול" מוכר כמושג מפתח בדיני המיסוי הבינלאומי בכלל ובדין המס הישראלי בפרט. מקום "השליטה והניהול", בדין הישראלי, משמש כקריטריון בקביעת תושבות של חברה ובהגדרת זכות המיסוי של ישראל לגבי הכנסות עסקיות אשר נצמחו או הופקו מחוץ לישראל.

סעיף 1 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") מגדיר, בין היתר, כ"תושב ישראל", חבר בני-אדם "שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל").

סעיף 5(1) לפקודה קובע, בין היתר, כי יראו כהכנסה המופקת בישראל, רווח או השתכרות אשר הפיק אדם "מעסיק שהשליטה בו וניהולו מופעלים בישראל". הוראה זו מעגנת כלל מקור הקובע כי הכנסה, העומדת בהגדרה זו, יראוה כמופקת בישראל.

קביעת התושבות לעניין הדין הישראלי רלוונטית לעניין הזכות למסות הכנסות שונות, כגון: רווחי הון וכן עשויה להשפיע על קבלת הטבות מס שונות, כגון: חברה בהשקעת חוץ לפי החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט - 1959. קביעה זו יכולה להשפיע גם לעניין יישום אמנות למניעת כפל מס שישראל חתומה עליהן.

במציאות כלכלית של ריבוי עסקאות בינלאומיות, חשוב לקבוע באופן ברור כללים להגדרת תושבות וכללי מקור להפקת הכנסות. לשם כך, יש צורך לקבוע ולהגדיר מהו אותו מבחן של "שליטה וניהול".

לחץ כאן לחוזר מס הכנסה מס' 4/2002

ראה גם הטבות מס לתושבים חוזרים ועולים חדשים

ראה גם מיסוי רילוקיישן