החלטת מיסוי 22/07 – קביעות תושבות – החלטת מיסוי בהסכם

 

העובדות

  1. המבקש הינו אזרח ישראלי (להלן: "היחיד").
  2. היחיד עבד כמנהל שכיר בחברה תושבת ישראל, עד לחודש ספטמבר 2003.
  3. בחודש ספטמבר 2003 עזב היחיד את ישראל והחל לעבוד בחו"ל. אשתו של היחיד טיפלה במימוש הנכסים והצטרפה אליו במהלך שנת 2004.
  4. בעקבות עזיבתו את ישראל, מכר היחיד שתי דירות מתוך ארבע אשר היו ברשותו. בשתי הדירות שנותרו בישראל מתגוררים ילדיו הבגירים.
  5. ערב עזיבתו את ישראל היה היחיד פעיל בשני גופים ציבוריים. עם עזיבתו את ישראל הודיע היחיד לשני הגופים הציבוריים על התפטרותו מהם.
  6. ימי השהייה של היחיד בישראל הם:

שנת מס

ימי שהייה בישראל

שנת 2004

26 ימים

שנת 2005

53 ימים

שנת 2006

134 ימים

 

  1. לפי המידע שברשותו של היחיד ימי שהייה של אשתו בישראל הם כדלקמן:

שנת 2004 – כ- 126 יום.

שנת 2005 – כ- 58 יום.

שנת 2006 – כ- 150 יום.

בשנת 2006 שהו היחיד ואשתו שהייה זמנית בישראל עקב הולדת נכדם.

  1. היחיד עבר להתגורר באופן קבוע במדינת אמנה (להלן: "מדינת האמנה"), וזמן קצר לאחר הגעתו רכש שם דירת קבע בבעלותו. בביקוריו בישראל שהה בבית ילדיו.
  2. בשנים 2003-2005 שימש היחיד כמנכ"ל ונשיא של חברה תושבת חוץ (להלן: "החברה הזרה") אשר אין לא כל זיקה לישראל.
  3. בתקופת עבודתו בחברה הזרה, קיבל היחיד שכר ושילם מס במדינת האמנה. כמו כן, היחיד הינו תושב מדינת האמנה לצורכי מס, והוא הגיש דוחות מס לשלטונות המס שם, לשנות המס 2004 ו- 2005.
  4. ליחיד רישיון עבודה במדינת האמנה ואשרת שהייה בה החל משנת 2004. לאחר פרישתו מעבודה בחברה הזרה, החל היחיד לעסוק ביזמויות שונות בחו"ל (בעיקר נדל"ן) עבור תאגידים שונים.
  5. היחיד ממשיך לשלם דמי ביטוח לאומי בישראל בעת שהותו בחו"ל על מנת שלא לאבד את זכויותיו אשר נצברו במשך השנים הקודמות בהם שהה בישראל.
  6. לבני הזוג חשבון בנק משותף בישראל, המשמש לתשלום הוצאות שונות ובעיקר סיוע לילדיהם.
  7. היחיד לא השקיע בישראל כל השקעות שהן מאז עזב את המדינה.
  8. היחיד מתכוון עתיד הקרוב ביותר להרחיב את תחומי פעילותו אף לשוקי ההון הסחירים והבלתי סחירים בארץ ובחו"ל.
  9. הפעילות הכלכלית של היחיד מתנהלת בעיקר באמצעות חברות תושבות מדינת האמנה הנשלטות ומנוהלות על ידו.

 

פרטי הבקשה

היחיד מבקש לקבוע את המועד בו חדל להיות תושב ישראל, לעניין האמנה למניעת כפל מס בין ישראל למדינת האמנה.

 

החלטת המיסוי ותנאיה

  1. היחיד ייחשב לתושב מדינת האמנה, לעניין האמנה למניעת כפל מס בין המדינות החל מיום 1 בינואר 2005, כל עוד ימי שהייתו במדינת האמנה יעלו על ימי שהייתו בישראל.
  2. יודגש, כי היחיד ימשיך להיחשב תושב ישראל על פי הוראות פקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"). ברם, היחיד יהא רשאי לפנות אל רשות המיסים (להלן: "הרשות") ולבקש שלא להיחשב לתושב ישראל לעניין הפקודה, והרשות תדון בבקשה ותחליט בהתאם לנסיבות הפנייה.
  3. הובהר, כי אין בהסכם זה משום הסכמה של הרשות או של פקיד השומה כי היחיד יהא זכאי להטבות מכוח סעיפים 14(ג) או 97(ב)(2) לפקודה, בחזרתו להתגורר בישראל או לכל הטבה אחרת לה זכאי כיום או יהא זכאי בעתיד תושב חוזר כמשמעותו בסעיף 14 לפקודה. מוסכם, כי הזכאות ליהנות מן ההטבות כאמור תחבן בנפרד והיא מותנית בכך שהיחיד יחדל להיות תושב ישראל על פי הוראות הדין הפנימי.
  4. החלטה זו תהא בתוקף רק בשנות המס בהן ייקבע כי "מרכז האינטרסים החיוניים" של היחיד הוא במדינת האמנה וכל עוד ימי שהייתו בה עולים על ימי שהייתו בישראל בכל שנת המס.
  5. כמו כן, החלטה זו תהא בתוקף רק בשנות מס בהן תאשר רשות המס של מדינת האמנה את מעמד היחיד כתושב לצורכי מס.

 

לחץ כאן להחלטת מיסוי 22/07

ראה גם הטבות מס לתושבים חוזרים ועולים חדשים