החלטת מיסוי 2856/17 - מיסוי בינלאומי - המונח "תושב ישראל לראשונה" בסעיף 14 לפקודה, לעומת המונח "עולה" בסעיף 35(ד) לפקודה והכללים שנקבעו מכוחו – החלטת מיסוי שלא בהסכם
לקבוע כי היחיד נחשב ל"תושב ישראל לראשונה" לפי סעיף 14 לפקודה, החל ממועד ההגעה, על אף שהיה תושב ישראל בשנים הראשונות בישראל, וזאת מפני שהוא עונה על הגדרת "עולה" שבסעיף 35(ד) לפקודות והכללים אשר נקבעו מכוחו.
הבקשה נדחתה. במסגרת החלטת המיסוי נקבע כי היחיד לא יחשב ל"תושב ישראל לראשונה", כמשמעות מונח זה בסעיף 14 לפקודה, ולא יהא זכאי להטבות של "תושב ישראל לראשונה" לפי סעיפים 14 ו- 97 לפקודה, וזאת, בין היתר, בהסתמך על הנימוקים הבאים:
3.1 היחיד שהה שהות קבע בישראל קודם למועד ההגעה ולפיכך אינו יכול להיחשב ל"תושב ישראל לראשונה" במועד ההגעה.
3.2 הגדרת המונח "עולה" בסעיף 35(ד) והכללים שנקבעו מכוחו רלבנטית רק לצרכי אותו סעיף, ולשם קביעת הזכאות למתן נקודות זיכוי, ולא לשם מתן הטבות אחרות על פי הפקודה.
3.3 במסגרת החלטת המיסוי נקבע, למעלה מן הצורך, כי היחיד גם אינו זכאי לקבל נקודות זיכוי כ"עולה" לפי סעיף 35(ד) והכללים שנקבעו מכוחו, שכן היחיד לא עזב את ישראל כקטין.
בהתאם לכך, נקבע כי אף אם בחינת הזכאות למתן הטבות ל"תושב ישראל לראשונה" הייתה נבחנת בהתאם להגדרת "עולה" לפי סעיף 35(ד) והכללים שנקבעו מכוחו (וכאמור בסעיף 3.2, בחינת הזכאות כאמור לא נעשית באופן האמור) היחיד לא היה זכאי להטבות.
לחץ כאן להחלטת מיסוי 2856/17